דלג על בר עליון בראש הדף
בר עליון בראש הדף
רשת המתנ"סים קרית טבעון
דלג על הרשמה למידע
הרשמה למידע

הרשמה למידע

הרשמו עכשיו וקבלו למייל מידע עדכני אודות אירועים ופעילויות בק.טבעון 


 

  • ביה"ס לקרמיקה
  • מתנדבים
  • עמיתים
  • מרכז ענפים
  • תרבות
  • קהילה וחברה
  • דרמה
  • ביה"ס למחול
  • קונסרבטוריון
  • נוער
  • ספורט
  • גיל הזהב
  • הגיל הרך

סיפורה של ויקי משתתפת בתוכנית עמיתים

 

אישה שוכבת על גבה

אני ויקי בן זקן, ילידת ירושלים, בת 53, נשואה +3, גרה ב"אלון הגליל" מזה 18 שנה.

עד 2002 עבדתי כאחות. מזה 3 שנים אני משתתפת בחוג קרמיקה במתנ"ס טבעון, במסגרת "עמיתים". כמו כן השתתפתי גם בקיץ האחרון בחוג צילום דרך "עמיתים". חוג הקרמיקה מהווה עבורי מקור אמיתי לשיקום נפשי. המורה הינו מורה מקצועי לקרמיקה ולתרפיה באומנות. הקבוצה עצמה קבוצה מעורבת של אנשים בריאים בנפשם ונפגעי נפש. המורה והקבוצה גם יחד מהווים גורמי תמיכה עבורי, בכל רגע בתהליך העבודה, ואף תמיכה לכל מצב או קושי בחיי בכלל.

עשיתי בחוג מגוון רחב של עבודות: קערות ומגשים, ספלים, שעונים, כבשים דמויות נשים וגברים. כל אחת מהעבודות אשר יצרתי מביעה את התחושות הפנימיות שלי, הרגשות, החשיבה וההסתכלות שלי על החיים. על חיי בעבר, על המשפחה בה גדלתי, התרבות, הדת החוקים והמוסכמות הנוקשות שלה.

מבין כל העבודות בחרתי בפסל של האישה השוכבת על גבה .

תאור הפסל: גודלו:26-10-21 בפסל רואים דמות אישה השוכבת על גבה עשויה מקרמיקה, כאשר ידיה ורגליה נושאות אבן גדולה. האבן הנה חלוק נחל גדול, כמעט כגודל גופה. אשר אינו מחובר לגוף.

בחרתי בפסל זה שייצג אותי בתערוכה, מפני שזאת אני! אישה הלוקחת את כל בעיות העולם עליה, וצריכה לפתור אותן. אני במקצועי אחות שעבדה במשך כ-30 שנה בבית חולים, במחלקות אונקולוגיה והשתלות מוח עצם ואחר כך בגריאטריה. טיפלתי בחולים אלו במסירות רבה והשקעתי בהם הרבה כוחות נפש ולקחתי ללב כל בעיה של הפרט, העשוק והמסכן והעמסתי על עצמי עוד ועוד.נתתי ונתתי, עד שהתמוטטתי. כך נאלצתי להפסיק את עבודתי כאחות. האבן-מסמלת גם את העבר בחיי (ילדות והתבגרות) אשר לא היו קלים בכלל והייתי צריכה להתמודד עם כל הקשיים לבד וללא תמיכה ואהבה.

היצירות האחרות שלי שונות לגמרי בתכליתן, חשוב לי לתת מס' דוגמאות כדי לחזק את הבחירה שלי.השעונים מביעים את הבעיה שלי עם נושא הזמן- הוא יקר ואסור להתבטל,בקרמיקה למדתי שאין קיצורי דרך, כדי שהעבודה תצליח יש לתת לה את הזמן. ולעומתו עומדים הקשישים שאני מאוד אוהבת, כל קמט בפנים או עיצוב במבנה הגוף מספרים קורות חייהם. יצרתי כמה וכל אחד איך החיים שיחקו עמו. אישה אחרת שיצרתי היא הדמות שלי - "המורדת", אילולי מרדתי לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי עד היום. ועד עבודות שמעידות עלי ועל התיחסותי לחיים, וכל עבודה נתנה את חלקה בתהליך השיקום שלי. כאן זה המקום להודות "לעמיתים" שתמכו ויתמכו בי (אני מקווה) בעוד דרכי שיקום ויש כאלה רבות. תודה רבה לכם.                                                                                                                                      

תהליך היצירה: העבודה על הדמות ערכה כ-6 שעות (שני שעורים) בתהליך איטי אבל זורם. ההחלטה על האבן התקבלה תוך כדי עבודה. האבן כאמור אינה מחוברת לדמות, כנראה עקב האופטימיות שבי, והחשיבה כי אולי פעם אצליח להוריד מעלי עומס זה. לא יכולתי ליצור פנים, טרם הבהרתי לעצמי מדוע. כמו כן היה לי קושי ליצור את הסממנים הנשיים (חזה ואגן) קשיים אלה נבעו לדעתי מהאפליות הקשות אשר היו במשפחה בה גדלתי בין הבנים לבנות. הבנים נחשבו להכל. המורה עזר לי בכך,הוא יצר במקומי בדמות את מה שלא הצלחתי.

בראיה לעתיד: הייתי רוצה לדמיין את עצמי שוכבת על גבי ונושאת בידיי ורגליי (במקום האבן) את נכדי, ומשחקת עמם, כפי שעשיתי עם ילדי כאשר היו קטנים.

 

 

הדפסשלח לחבר
לוגו אתר נגיש החברה למתנ"סים המועצה המקומית קרית טבעון דלג על בר תחתון
בר תחתון
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד